טיפול נגד התקרחות - כל מה שצריך לדעת
התקרחות היא אחת התופעות המטרידות ביותר גברים ונשים. הסיבות למצב של התקרחות ואובדן שיער הינן שונות ומגוונות כשהסיבה הנפוצה ביותר לתופעת התקרחות הינה גנטית-הורמונלית. בגוף האדם קיים האנזים 5-אלפא-רדוזקז (5aR), אשר נמצא גם בזקיקי השיער, בתגובת המגע של אנזים זה עם ההורמון הגברי, טסטוסטרון, נוצר ההורמון דיהידרו-טסטוסטרון, או בקיצור DHT.
מנגנון ההתקרחות - הורמון DHT
כשהורמון DHT נקלט בזקיקי השיער שבחזית הקרקפת ובמרכזה, תגובה אוטו-אימונית גורמת להרס הדרגתי של אותם זקיקים וזאת כתגובה הגנתית של המערכת החיסונית של הגוף, המזהה (בטעות) את זקיקי השיער שבהם נקלט אותו הורמון כגוף זר. תגובה זו באה יליד ביטוי בתקיפת הזקיקים עד לחיסולם המוחלט, שמשמעות הדבר היא העלמות השיער - קרי התקרחות. בתקופת גיל ההתבגרות, בה ההורמון הגברי אינו מצוי בגוף בכמויות גבוהות, כמות ה-DHT שנוצרת אינה מספיקה לצורך פגיעה בזקיקי השיער ולהגעה למצב של התקרחות. אולם לאחר גיל ההתבגרות כמות הטסטוסטרון עולה ברמה משמעותית, ואיתו בהתאמה גם כמות ה-DHT, דבר המוביל לפגיעה בזקיקי השיער ותחילתה של התקרחות. ככל שעובר הזמן הזקיקים מתכווצים, תקופת הצמיחה מתקצרת ותקופת המנוחה מתארכת - והשיער נעשה יותר דק ופחות איכותי. תהליך זה נמשך לאורך שנים עד מצב בו מגיעים הזקיקים לחוסר תפקוד מוחלט, אשר כתוצאה מכך נושר השיער ונוצרת התקרחות.
דפוסי התקרחות אצל גברים ונשים
דפוס התקרחות הנפוץ ביותר בקרב גברים הוא התקרחות פרוגרסיבית. התקרחות טיפוסית זו מאופיינת בעיקר על ידי נסיגת קו השיער הקדמי ובאיבוד שיער כמעט מוחלט באיזור שמכונה "מפרצים בשיער" ובקודקוד הראש. לעומת הגברים, התקרחות בקרב נשים מאופיינת בדרך כלל בנשירת שיער באופן הדרגתי מהחלק העליון של הראש תוך שמירה על קו השיער הקדמי.
גורמי התקרחות
מכיוון שמצב של התקרחות טיפוסית נובעת על-פי-רוב מסיבה גנטית-הורמונלית, רוב בני האדם הסובלים מנשירת שיער פרוגרסיבית ירשו זאת מהוריהם. כמובן שקיימים גורמים נוספים כמו מחלה, נטילת תרופות או לחץ נפשי אשר עשויים לגרום לנשירת שיער, אולם ברוב המקרים הסיבה להיווצרות של התקרחות היא הגנים אשר הועברו מצד האב או מצד האם, ולעיתים אף משניהם, אם כי התקרחות עשויה לדלג על דור.
דרכי טיפול בנשירת שיער והתקרחות
כיום קיימת אפשרות להתמודד עם התקרחות והשפעתו של הורמון ה-DHT, ולמנוע נשירת שיער, אך גם יכולת זו מוגבלת ותלויה רבות בשלב של התקרחות בו מתחילים בטיפול. חשוב להבין כי ההורמון פוגע בשיער עם קשירתו לאתרי הקליטה שעל זקיקי השיערה, ומספר אתרים אלו שונה מאדם לאדם, וזוהי הסיבה לכך שיש אשר מתקרחים יותר ואחרים פחות.